<h1>ארחות חיים הלכ' לולב סימן י"א</h1>
<h2>דף לב.</h2>
בריית העלין שבלולב כך היא גדלים שנים שנים ודבוקים מגבן וגב שני העלין הדבוקין היא הנקראת תיומת נחלקה התיומת פסול. היו עליו א' א' מתחלת ברייתו ולא היה להן תיומת פסול ופר"ש ז"ל התיומת שני העלין העליונים האמצעיים ששם השדרה כלה ואם נחלקו זה מזה פסול אבל בחלוקת שאר העלין אינו נפסל ולדעת הרי"פ והראב"ד ז"ל נפסלו ברוב ואם אין לו שני עלין בראשו רק שעלה בעלה אחת מתחלת ברייתו פסול לדעת הר"ש ז"ל כתב הר"פ ז"ל דרך שני עלין אמצעיות להיותן מחוברות וכשנפרדו זו מזו הרי נחלקה התיומת ופסול אע"פי שכל עלה ועלה שלם בעצמו כמו שאר עלי הלולב שכל א' וא' כפולה אעפ"כ הוא פסול כיון דשתי עלין אמצעיות חלוקות זו מזו ולפי' זה הלולבין המצויין בינינו רובם פסולין לפי' שרובן אין שתי העלין האמצעיו' מחוברות יחד. ועוד פי' בקונדרס פי' אחר נחלקה התיומת היינו דווקא העלה האמצעי שדרכו להיות כפול כשאר עליו נחלק לשנים ולפי' זה הלולבין המצויים בינינו רובן כשרים שעלה האמצעי שלם מיהו יש מקצתן שעלה האמצעי נחלק בראשו ומ"מ יש להכשיר לפי פי' הקונדריס דפי' דנחלקה התיומת דפסול היינו דווקא כשנחלק עד למטה מן העלין כדפי' בתוספ' רבי' יהודה פ' הכונס עכ"ל ויש מי שכתב דנחלקה במשהו פסול וראוי לחוש כ"כ הר' יום טוב אשבילי ז"ל. ור"ח והריא"ף והרמב"ם והרמב"ן ז"ל פירש"ו שכל העלין נקראו תיומת. לולב שלא היו העלין זה על זה כדרך כל הלולבים אלא זה תחת זה אם ראשו של זה מגיע לעקרו של זה שנמצא שדרו של לולב מכוסה בעליו כשר ואם אין ראש של זה מגיע לעיקרו של זה פסול. ולולבא דסליק בחד הוצא פסול פר"ש כגון שהעלין כלן בצד א' ואית דמפרשי דמשלימי בחד הוצא שכל הלולבין יש בראשיהן שני הוצין על השדרה פי' שני עלין וזה משלים בחד (היוצא) [הוצא] ופסול ונפרצו עליו ונסדק אפי' כי המנק וקווץ וכווץ פי' קווץ שיוצאין בשדרה שלו עוקצין כמו קוצין ופי' כווץ שאין ראשו של זה מגיע לצד עיקרו של זה ועקום ודומה למגל בשאר הימים כשר אבל חרות פסול לעולם שאין זה לולב כלל.
